רשומות
התקפי זעם, קטנים או גדולים, וכמובן חיצוניים, ניכרים לא פעם בקרב אנשים שונים, בגילאים שונים ומאוכלוסיות דמוגרפיות שונות. אדם זה עובר במהרה ממצב רגוע ושלו למצב בו הוא מתפרץ, צועק, מתעצבן ומגיב מאופן לא צפוי או נעים. לעומת אלו, ישנם אנשים מופנמים או שעל פני השטח נראים רגועים, אך כלפי פנים מוציאים (על עצמם) את תחושת הכעס והזעם ולאחר מכן חשים אשמה ובושה קשה על כך שהם שוב כעסו על עצמם ושפטו את עצמם בחומרה רבה מדי. במעשה זה יש מעיין סירוס עצמי.אבחון באמצעות כפות הידיים מאפשר לנו לגלות האם האדם מחצין או מפנים את הכעסים וכן להבין מה גורם לחלק מאיתנו לאגור רגשות כל כך שליליים ולנתב אותם כלפי חוץ, אל האנשים הקרובים אלינו, או כלפי פנים, על עצמנו. אחת הסיבות המרכזיות להיווצרות פרמטר זה היא שהאדם הסובל ממנו ספג בילדותו ביקורת קשה. מכוון שמדובר בביקורת שנמשכה שנים רבות, הוא מגיע למצב בו הוא לא מסוגל לקבל עוד ביקורת ולכן הופך להיות ביקורתי בעצמו. בכך הוא למעשה משחזר אל מול החברה חוויות שחווה מול אחד ההורים (בד"כ האב). ככל שהגיל צעיר יותר והביקורת חריפה יותר כך רמת החומרה תהיה גבוהה יותר.
אדם זה נע בין שני קצוות: זעם וכעס ואשמה ובושה. כמובן שכאשר מדובר בכעס שמופנה כלפי פנים הרי שהאדם ימצא ברמות מתח גבוהות מאוד שאינן מוצאות פורקן, דבר שמוביל לעיתים למחלות פסיכוסומאטיות. גם אלו שמוציאים את הכעס והזעם כלפי חוץ לא פעם מחבלים (שלא בכוונה) ביחסים עם חברים קרובים, בני ובנות זוג, משפחה, קולגות ועוד. זהו דבר שקשה מאוד לשלוט בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה