איך הגעתי לתחום האבחון הביומטרי בכפות הידיים

הכל התחיל לפני כחמש שנים כשהגעתי לאבחון אצל דר' ארנולד הולצמן ביהוד. הגעתי אליו מכוון שהייתי אובדת עצות ולא הבנתי למה אני לא מצליחה למצוא את מקומי בעולם. למה אני לא מצליחה למצוא את הייעוד שלי, למה אני מצליחה להתחבר לכל כך הרבה תחומים ועבודות , להיות טובה בהם, אבל אף פעם לא להגיד ב-100% "זה התחום שלי, זה מה שאני רוצה לעשות בחיים".

גם בזוגיות הייתי במצב דומה. לא הצלחתי להתחבר למישהו שיעשה לי את זה ב-100%. סיבות היו למכביר "אין כימיה", "הוא לא מספיק מעניין", "חסר לו משהו..." וכמובן ש"אני לא מוכנה להתפשר!".
באיזשהו שלב הבנתי שהגיע לזמן לקחת את עצמי בידיים. סיבות (או תירוצים) תמיד יהיו – אבל אם אני רוצה לחולל שינוי בחיים שלי זה תלוי בי ורק בי – ואף אחד לא יעשה עבורי את העבודה. וככה, אחרי שעברתי טיפולים שונים ועדין הרגשתי תקועה בדברים האלו – הגעתי לדר' הולצמן בעקבות המלצה של חברה טובה.

האבחון הסביר לי למה אני נמצאת בלופים האלו שהכרתי כל כך טוב – והרי הבנה היא 50% מהדרך.

הוא שלח אותי אל מאזי עמוס, מטפלת בכירה ומורה של האבחון הביומטרי בכפות הידיים, להמשך טיפול גוף-נפש שהיא פיתחה בעקבות פרמטרים שאותרו בכפות הידיים שלי. הוא הסביר לי שהטיפול שלה יכול לעזור לי לעשות את החיבור בין הראש לגוף. לאפשר לי להרגיש ולהיות מחוברת לעצמי, לצרכים ולרצונות שלי, כמו גם לבנות אינטימיות לא רק עם אחרים אלא בעיקר וקודם כל עם עצמי.

כבר באותו היום התקשרתי וקבעתי תור. הייתה לי משימה ואני, בנחישות מלאה, מוכנה לקחת אותה על עצמי כאן ועכשיו. עברו מספר חודשים, סיימתי את הטיפול וכעבור כשנה יצרתי קשר עם מאזי - הפעם באתי בכובע של תלמידה. הבנתי את החשיבות והיכולת של הכלי המדהים של האבחון, לעזור לאנשים מרקעים שונים, גילאים שונים ותחומי עשייה שונים להבין את עצמם ואת הסביבה שלהם.

גיליתי שזהו עוד אחד מאותם דברים בהם אני מעוניינת לעסוק. ידעתי שזה בהחלט "התחום שלי" ושאוכל לעסוק בו בהנאה רבה עם אתגר מתמשך והרבה עזרה לזולת משך שנים רבות.