קושי בקבלת החלטות

בתמונה משמאל ניכר כי הפרק העליון של האמה (האצבע האמצעית) מכופף לכיוון הקמיצה (ראו סימון בירוק שמצביע על ההטיה). הפרמטר מלמד אותנו כי לאדם זה יש קושי בקבלת החלטות. הדבר בא לידי ביטוי בכך שלפני קבלת החלטה האדם מתלבט ומתחבט קשות. הוא שוקל את האפשרויות בוחן ובודק ולא בטוח מה תהיה ההחלטה הנכונה ביותר עבורו. ולא מדובר רק בקבלת החלטות גורליות כמו מציאת עבודה חדשה או רכישת בית, אלא גם בהחלטות פשוטות כמו איזה בגד ללבוש, באיזה סרט לבחור, האם מתחשק לו לצאת מהבית או להישאר וכן הלאה. לעיתים, גם לאחר קבלת החלטה, האדם לא ירגיש שלם איתה בכל מאת האחוזים ויתלבט שוב ושוב האם קיבל את ההחלטה הנכונה.

האטיולוגיה (כלומר, החוויה מהילדות שהילד חווה ואותה הוא משחזר בחייו הבוגרים) מקורה באחת משתי חוויות שחווה מול ההורים. הראשונה, הילד גדל בסביבה בה שני ההורים היו שונים זה מזה. למשל, הורה אחד התנהג ופעל על פי רגש, חום, אמפתיה, תחושה ומגע בעוד ההורה השני היה שכלתן, הגיוני, מחושב ותמיד עשה את מה שצריך ונכון לעשות, כלומר, שיקולים רגשיים לא היו כלולים בעשייה שלו.

מכוון שילדים רואים בהורים שלהם דמויות אידיליות (מושלמות וכמודל לחיקוי) הם מנסים להידמות להם, כלומר לחקות אותם. אבל מה עושה ילד במקרה כזה בו שני הוריו שונים באופן מהותי זה מזה? הוא נותר מבולבל ואינו יודע איזו אישיות לחקות (או לאיזו אישיות להיות נאמן). ולכן כשהוא גדל הוא משחזר את הקושי הזה בקבלת החלטות - קושי בלבחור את "הצד" או ההחלטה הנכונה עבורו.

האטיולוגיה השנייה שנחשבת לקשה לא פחות ומסבירה מדוע האדם לא שלם עם ההחלטה שקיבל, הינה מצב בו האידיאלים והתפיסות של הילד היו שונים באופן מהותי מאלו של הוריו. למשל, הילד הקטן חוזר מבית הספר ורואה גור חתולים פצוע זרוק ליד הכביש. הוא אוסף ומביא אותו הביתה. הוא רוצה להאכיל ולטפל בו עד שיוכל להסתדר בכוחות עצמו אבל מגלה מצד הוריו התנגדות נחרצת. הילד הקטן מאמין בכל ליבו שיש לעזור ליצור חסר הישע אבל ההורים מפחדים ממחלות ופרעושים שיכנסו הביתה ובכלל מטיפול בבעל חיים.

במקרה כזה הערכים של הילד מנוגדים לאלו של הוריו והרי ילד רואה בהוריו דמויות אידיליות. לפיכך, כיצד הוא אמור להרגיש כשהוא למעשה "יוצא" כנגד הוריו שהם הדמויות המושלמות בעיניו? איך הוא אמור לחוש במצב בו הוא מאמין בערכים השונים בתכלית מאלו להם מאמינים הוריו? מן הסתם הוא מרגיש מבולבל. לכשיגדל, כשיקבל החלטה לעזור לחיה נטושה הוא לעולם לא יהיה שלם איתה. אם הוא החליט לעזור, מחד הוא ירגיש טוב שהוא מציל יצור חסר אונים ומאידך הוא יחשוש שהוא עושה טעות מאותן סיבות שנתנו לו הוריו כשהיה קטן או שימצא הסברים אחרים שתומכים בכך. אם הוא יחליט שלא לעזור לחיה, מחד הוא ירגיש רגשי אשם שכן הוא לא פעל על פי המצפון והערכים שלו, מאידך הוא ירגיש שהוא עשה את הדבר הנכון עבורו שכן הוא פעל על פי הערכים והאמונות שרכש והכיר בבית.

זו היא גם הסיבה שהפרמטר הזה נקרא "נאמנויות חצויות", מכוון שהאדם לא יודע באיזה צד לבחור, איזו החלטה לקבל או במקרה בו כבר קיבל את ההחלטה - האם קיבל את ההחלטה הנכונה ביותר.

כמובן שישנם פרמטרים נוספים שנראה בכפות הידיים שיכולים לחזק או להחליש את הקושי בקבלת החלטות ולכן תמיד יש לזכור כי גם במקרה שראיתם את הפרמטר הזה אצל אדם כלשהו או על עצמכם - כל מקרה הוא לגופו ויתכן שישנם אלמנטים שמחלישים או מחזקים אותו.